סיפור הצלחה: הדרך מעג'מי ללב תעשיית הרכב הכבד
סיפורו של סמי תורכ, בוחן רכב מצטיין בחברת UTI, רחוק מלהיות שגרתי. בגיל 14 הוא עזב את בית הספר והתחיל לעבוד כמכונאי רכב אצל בן דודו. בין כותלי המוסך, הוא גילה לא רק מקצוע, אלא ייעוד, אחריות כבדה לחיי אדם, וקריירה משגשגת המושתתת על מצוינות אנושית ומקצועית.
ספסל הלימודים של החיים: כשהרחוב פוגש את המוסך
בשנת 1988, כשהוא רק נער בן 14 בלבד, שוטט סמי תורכ בסמטאות עג’מי שביפו ובין בדוכני השוק המקומי. מערכת החינוך התייאשה ממנו, והוא מצדו ויתר עליה לחלוטין. בהיעדר מסגרת לימודית ולנוכח נשירתו מבית הספר, הוריו קיבלו החלטה גורלית והפנו אותו לעבודה במוסך של בן דודו, מתוך תקווה כי ילמד מקצוע מעשי. קירות המוסך הפכו עבורו לבית ספר חלופי. ללא השכלה פורמלית או תעודות אקדמיות, תורכ החל לצבור ידע יקר ערך באמצעות עבודת כפיים מאומצת. שעות ארוכות של התמודדות עם תקלות, ניסוי וטעייה, ולמידה יומיומית, עיצבו את מיומנותו והפכו אותו למומחה שצמח מתוך העשייה עצמה.
“לא הייתי רציני בבית הספר. הייתי הולך לשוק, מסתלבט, צוחק הרבה. לא עניין אותי כלום. ההורים ראו שאני לא מעוניין בבית ספר, אז אמרו שלפחות אלך ללמוד מקצוע”
מעבר למכונאות: אמנות האבחון ו”ראיית הרנטגן”
לאחר עשורים של עבודה מסורה במוסך פרטי, אשר סגר את שעריו בשנת 2022, פנה תורכ לתחנה הבאה בחייו המקצועיים והצטרף לחברת UTI כמכונאי רכב. החברה, שפועלת מאז 1994, מייבאת ומשווקת משאיות ואוטובוסים של איסוזו בישראל, יצרנית יפנית מהגדולות בעולם.
כאשר UTI חיפשו אנשים שידעו לעמוד בסטנדרטים הגבוהים והמדויקים שמאפיינים את התעשייה היפנית, תורכ התאים לתפקיד כמו כפפה ליד. כישוריו הייחודיים לא נעלמו מעיני ההנהלה; יכולת האבחון המדויקת שלו לפתרון בעיות מורכבות הובילה לקידומו המהיר, ובתוך שנה וחצי בלבד הוא מונה לתפקיד בוחן רכב, ואף זכה להוקרה רשמית כעובד מצטיין.
“להיות בוחן רכב זה לבצע דיאגנוזה נכונה. זו חובה. וזה מגיע מניסיון של שנים על גבי שנים”
עבודתו כבוחן רכב דורשת הבנה מערכתית מעמיקה; בניגוד להחלפה טכנית של חלקים, תפקידו לזהות את שורש הבעיה. למשל, אבחון מדויק שלו יכול למנוע החלפה מיותרת ויקרה של משאבת דלק, כאשר התקלה האמיתית טמונה בכלל במתג חשמלי זעיר. תורכ מתאר את יכולתו כמעין “ראיית רנטגן” המאפשרת לו להבחין בפרטים שהלקוחות והמכונאים מתקשים לראות. לאחר תיקון התקלה על ידי הצוות, האחריות הסופית לוודא שהעבודה בוצעה ללא דופי מונחת במלואה על כתפיו.
“אני מתייחס לבן אדם כבן אדם, לא בן כמה אתה, מה דת שלך, מה אתה, צריך להיות בן אדם טוב”
פילוסופיה של מוסך: בני אדם לפני מכונות
למרות סביבת העבודה הטכנית, גישתו של תורכ לחיים ולסביבתו מושתתת בראש ובראשונה על ערכים של אנושיות, כבוד ושוויון. מבחינתו, יש להתייחס לכל אדם כבן אדם, בלי קשר לתוויות חברתיות. תפיסת עולם זו עמדה למבחן אישי כאשר בתו, סטודנטית לאדריכלות, נכנסה לזוגיות עם בחור יהודי. למרות הלחצים המשפחתיים והדרישה כי תתחתן עם מוסלמי, תורכ עמד איתן לצד בתו. מתוך אמונה כי המדד היחיד בעל משמעות הוא טוב ליבו של האדם, הוא העניק לה את ברכתו המלאה. גם אל מול תופעות של גזענות פוטנציאלית בחברה, הוא בוחר להתמקד בעצמו ובמעגל ההשפעה הישיר שלו, תוך הימנעות ממתן תשומת לב לרעשי רקע שאינם בשליטתו.
משקל האחריות: הקו הדק שבין רכב תקין לסכנת חיים
מעבר לסיפורו האישי ומעורר ההשראה, תורכ מבקש להעביר מסר מקצועי בעל חשיבות עליונה. כמי שאמון על אישור תקינותם של כלי רכב כבדים, הוא מזהיר מפני שאננות הציבור, הזנחת הטיפול ברכבים והסתמכות עיוורת על מבחן הרישוי השנתי. לדבריו, נהגים רבים נמנעים מביצוע בדיקות שגרתיות ונוסעים עד למועד הטסט, שבו לעתים רכבים עוברים את תהליך הרישוי ללא בדיקה מעמיקה ויסודית באמת. תורכ מדגיש כי רכב אינו משחק, אלא כלי בעל פוטנציאל קטלני העלול לגבות חיי אדם.
סיפורו של סמי תורכ ממחיש כיצד תעשיית הרכב מהווה כר פורה להזדמנויות עבור אלו שהחברה הפנתה להם עורף. באמצעות התמדה, כישרון יוצא דופן ואהבה עמוקה למקצוע, הפך נער מרקע מורכב לאחד מאנשי המקצוע המוערכים בענף הרכב, תוך שהוא מוכיח כי ניסיון עשיר בשטח, בשילוב עם יושרה אנושית, הם המפתחות האמיתיים לבניית קריירה משגשגת ומשפיעה.
