קבלו את נבחרת הסטודנטים המצטיינים שלנו לשנת 2022

מומנטום, החברה שמפעילה את האתר בו אתם נמצאים, הוקמה מתוך צורך בוער לשנות לחלוטין את הדרך שבה נראה, מתנהג ונתפס ענף הרכב. אנחנו חושבים שלאורך השנים האחרונות, אנחנו בהחלט מצליחים במשימה.
אחת הדרכים שעזרו לנו באופן משמעותי, היא חיבור בין:

> עולם המעסיקים – כלומר יבואני הרכב, מנהלי מרכזי השירות וכל האנשים הטובים שעובדים בו,
> לעולם האקדמיה – כלומר כל המכללות הטכנולוגיות שמכשירות את האנשים הטובים הללו.

מהיום הראשון ידענו שהמפתח נמצא בידיים של צעירים וצעירים ברוחם, שבאים לענף הרכב מתוך ידיעה שזה הבית, זה הלב, ומוכנים להשקיע שנים בלימודים מסודרים. בשנים הללו חדרנו לעובי הקורה של תוכניות הלימוד, עשינו שינויים, רתמנו שותפים נלהבים והפכנו את הקערה על פיה. שוב ושוב ושוב.

הכי משמח היה לגלות את הסטודנטים – צעירים וצעירות (ללא שום קשר לגיל) עם רעל בעיניים. רק מלהגיע למסדרונות האקדמיה התמלאנו אנרגיה. לכן, המעמד השנתי של הענקת המלגות (הנדיבות יש לומר!) לרשימה מצומצמת ומובחרת של סטודנטים נבחרים, הוא אחד האירועים שאנחנו יותר מחכים לו לאורך השנה.

אז מי המאושרים שקיבלו מאיתנו מלגות?

בכל שנה כל אחת מהמכללות הטכנולוגיות בישראל, בוחרת סטודנט אחד מצטיין במיוחד. אנחנו מעניקים 10 מלגות בסך הכל, ל-10 סטודנטים מצטיינים בגובה של 5000 ₪ (!).

למה אנחנו עושים את זה?

כי הלימודים הגבוהים הם נקודת המפנה בין ענף מדשדש לענף פורץ דרך. סטודנטים שלוקחים אחריות, לקוחים את עצמם ואת עבודתם ברצינות, נותנים, משקיעים ורואים תוצאות – הם השגרירים הטובים ביותר של הענף. הם התקווה והביטחון בידיעה שאנחנו בדרך הנכונה ועל זה, מגיע להם לקבל מאיתנו הכרה, כבוד וכן – גם כסף.

מי זכאי למלגת ההצטיינות של מומנטום?

סטודנטים שקיבלו תואר ‘הנדסאי מכונות במגמת רכב’, במכללה מוכרת שלוקחת חלק במודל השותפות שלנו, עם ממוצע ציונים גבוה יחסית לכיתה. הסטודנטים לוקחים חלק בתכנית ההתמחות בתעשייה במהלך ההכשרה, ונקלטים בסיומה כעובדים מן המניין.

קבלו אותם! נבחרת המצטיינים של 2022!!!

סער חאבו, גר בישוב בת הדר:  “הגעתי לתחום מאהבה טהורה שהולכת רחוק אחורה, לעולם הילדות.”
סער למד באריאל, עובד בחברת דלק מוטורס: “הלימודים ענו על הציפיות, על אף שישנם כמה מרכיבים חסרים. אני שמח מאד על קבלת המלגה. זה נותן תוקף והוכחה שאני במקום הנכון. השקעתי, נתתי את הנשמה ואני שמח שיוצאות מזה תוצאות”.

דויד דור בן אבא, בן 23 מחולון, מתאר רקע דומה: “מגיל קטן היתה לי זיקה לעולם הרכב. סיימתי צבא וישר הלכתי ללמוד הנדסאי רכב. רציתי להתמקצע ולהיכנס לשורש העניין.” דור למד במכללת עתיד תל אביב, ועובד היום במרכז שירות השחר של קרסו בראשון לציון.

כמעט כל אחד מהם מתאר, את השוני הגדול בין הלימודים בתיכון ללימודים האקדמיים במכללה.

“עבדתי על זה מאד קשה. מאד קשה” מספר לנו אור בן טולילה, בוגר במכללת עתיד תל אביב. “בתיכון לא הייתי תלמיד טוב. השתעממתי. אבל כאן, בלימודים במכללה אמרתי לעצמי – אור, אתה יושב ללמוד. הייתי לומד ולומד, משקיע את הכל. הצליח לי”. אור בן טולילה עובד כמנהל שירות אזורי בתעבורה, ומתכנן להמשיך ולהתמקצע במקצועות הטיפול והדיאגנוסטיקה.

גם דור משתף אותנו: “לפני הלימודים במכללה, לימודים היו עונש בשבילי. בבית הספר היו לי הפרעות קשב וריכוז. ופתאום בלימודים במכללה, התגברתי על זה.”

זה עניין של רצון? בגרות?

“רק רצון. רצון התמדה. הרצון פתח לי שער להכול. נכון, היה קשה אבל ננעלתי על המטרה. רציתי לצבור ידע. רציתי להיות הכי טוב בעולם הזה. רציתי שיסתכלו עלי אחרת, לא כעוד תלמיד. והנה, כל הרווח שלי.”
על נחישות ורצון אפשר ללמוד גם ממתן אביב, סטודנט במכללה להנדסאים באריאל.

“לא הלך לי בקלות. בכלל לא. הגעתי ללימודים כי זה המקצוע היחיד שענה על השאלה ‘האם אתה אוהב את זה’. השנה הראשונה היתה קצת ‘הלם’. לשבת ולחרוש אחרי כל כך הרבה שנים. לא פשוט. בשנה השניה נאלצתי לעזוב, כי מצב הבגרויות שלי לא אפשר לי להמשיך.

לקחתי שנה הפסקה, למדתי ונבחנתי על הבגרויות וחזרתי לתלם. כך שהידיעה שאני מצטיין באה לי לגמרי בהפתעה. לא תכננתי את זה וזה ממלא אותי שמחה גדולה שככה רואים אותי’.

יאיר רבינא, בן 40 ממושב אביחיל, משתף בחוויה דומה. יאיר עובד כיום במרכז שירות הונדה רעננה של חברת מאיר, והגיע לענף הרכב, לאחר 2 סבבי לימודים אקדמאיים. הראשון, בחוג למדעי המחשב והשני, במגמות הומניות יותר, בחוג לקרימינולוגיה ומזרחנות.

“הגעתי לתחום אחרי עשרות שנים במסלולים שונים. מה שהפיל לי את האסימון היה הקורונה. שם חישבתי מסלול מחדש, והחלטתי ללכת על הכיוון עליו חלמתי ושאליו התחברתי מאז ומעולם. ברגע שנכנסתי ללימודים, התאהבתי לגמרי. נכנסתי חזק מאד לעניינים ונהניתי מכל רגע.

לשמחתי, וללא ידיעתי, נרשמתי לתכנית של הג’וינט, במהלכה הסטודנטים מגיעים לעבוד במרכז שירות אמיתי כבר בשנה הראשונה ללימודים. שם עוד יותר התחדדה אצלי ההבנה, שענף הרכב ואני, זה כמו כפפה ליד”.

איך קיבלת את הבשורה שאתה מצטיין ומתוגמל?

“האמת? ממש לא התכוונתי להצטיין. זה לא עמד לנגד עיני במהלך הלימודים. אני חושב, שזה תוצר של מצב בו אדם באמת לומד את מה שהוא אוהב. העובדה היא, שישבתי ללמוד גם אחרי שעות הלימודים. התנסיתי על תוכנת אלקטיוד, תוכנה מדהימה שמדמה את העולם האמיתי.

הגעתי רעב מאד, עם פאשן בלתי נגמר ללימודים, וקיבלתי שם מענה. כשהודיעו לי, התרגשתי מאד. גיליתי שהמרצים שלי, בעיקר יונס דאפר, ראש מגמדת הרכב במכללת להנדסה רופין, ועוד רבים אחרים, מעריכים אותי. זה גרם לי לתחושה אמיתית ועמוקה של גאווה, והערכה עצומה למכללת רופין ולמרצים הנפלאים שפועלים בה”.

יאסין עודאי, בן 22 מעראבה, מצליח לרגש אותנו לגמרי: “הגעתי לתחום מנטו אהבה למקצוע. מגיל קטן אני מפרק ומרכיב, מפרק ומרכיב. לגן, לבנים, מה שבא. המסלול היה לי ברור. הלכתי ללמוד במכללה בסכנין, והיה לי חשוב מאד להצטיין.

גם בתיכון היה לי חשוב למצות את הפוטנציאל שלי, אבל בשונה מהתיכון, כאן במכללה היה קשה לבלוט. התחרות היתה מאד גדולה בין החברים אבל השקעתי הכל, והצלחתי להגיע לציונים מאד גבוהים.”

איך עבר עליך יום הענקת המלגות?

“האמת? מרגש מאד. אמא שלי פשוט בכתה מהתרגשות. כל המשפחה שמחה איתי מאד. הם יודעים שאני לוקח את החיים ברצינות, הם יודעים שאני שואף גבוה ולמעלה. חלק גדול ממה שאני זה בזכותם, ואחר – תלוי רק בי”.