ממוסך ביתי קטן לאימפריה: סיפורו של מאטה רימאץ

נער שוליים עם רעיונות גדולים

רימאץ נולד בבוסניה, עבר בילדותו לגרמניה בעקבות מלחמת יוגוסלביה, ורק בגיל ההתבגרות הגיע לקרואטיה. המעבר לא היה פשוט. הוא הגיע כילד עם מבטא שונה, נתפס כחריג, ולא בדיוק הצטיין בלימודים. אבל היה דבר אחד שגרם לו להתבלט: כשהיו נותנים לו לפרק משהו ולהרכיב אותו מחדש. הסקרנות שלו להבין איך דברים עובדים מבפנים הפכה לגאונות.

כבר בתיכון הוא בנה המצאות משונות אך מבריקות במוסך הביתי שלו, למשל: כפפה שמתפקדת כמו מקלדת ועכבר ומערכת שמתריעה על רכבים מחוץ לשדה הראייה של הנהג. מורה אחד שזיהה את הפוטנציאל שלו דחף אותו להתחרות. לא איחר הרגע ורימאץ זכה בתחרויות בינלאומיות על פיתוחים חדשניים בתחום האלקטרוניקה והטכנולוגיה.

הפיצוץ שהדליק הכול

אבל הרגע המכונן של חייו הגיע באופן מקרי לחלוטין. בגיל 18 הוא קנה מכונית BMW ישנה מדגם E30 כדי להתחרות במסלול מירוץ. במהלך אחד המרוצים, מנוע הבנזין התפוצץ. איפה שאנשים אחרים היו רואים כישלון, רימאץ ראה הזדמנות: באקט רדיקלי, הוא החליט להפוך את הגרוטאה הישנה לרכב חשמלי.

רימאץ זכה ללעג על הפרויקט שלו, במסלול החברים כינו את המכונית המשודרגת “מכונת כביסה”. אבל רימאץ המשיך. הוא שיפר, פירק ובנה מחדש. זו הייתה הגישה שלו: לקחת בעיה, לפרק אותה, ולהרכיב ממנה משהו טוב יותר. “מכונת הכביסה” של רימאץ חזרה למסלול, ולבסוף שברה שיאים והשאירה לכל המתחרים אבק.

מוסך קטן, חלום גדול

בגיל 21 הוא הקים את Rimac Automobili, סטארטאפ קטן בקרואטיה, מדינה קטנה שאף אחד לא ציפה ממנה לייצר מכוניות על. השנים הראשונות היו קשות, בלי כסף, בלי גב, עם הרבה ספקות מסביב. אפילו אחד המרצים שלו באוניברסיטה אמר לו שזה בלתי אפשרי לבנות תעשיית רכב בקרואטיה. רימאץ בחר בכל זאת לא להקשיב.

לאט לאט, הספקנים הפכו לשותפים. Porsche, Hyundai ו־Kia החליטו להשקיע בסטארטאפ הקטן של רימאץ. יצרניות רכב מכל העולם לא יכלו להתעלם מהתופעה והצטרפו גם הן.

מה שהתחיל כפרויקט ניסיוני במוסך ביתי, הפך למרכז טכנולוגי שמספק פתרונות לרכבים של המותגים הגדולים בעולם.
רגע השיא הגיע כשנחתמה שותפות עם Bugatti, אחד ממותגי הרכב היוקרתיים והאקסקלוסיביים בעולם, והילד שלא השתלב בבית הספר מצא את עצמו מוביל את פסגת תעשיית הרכב.

מהפכה שמגיעה מלמטה

גם אחרי שהגיע לפסגה, הוא לא עצר. עם ה־Nevera, אחת המכוניות החשמליות המהירות בעולם, הוא ממשיך לעשות בדיוק את מה שהתחיל במוסך, לקחת משהו קיים, ולשאול איך אפשר לעשות אותו אחרת.

אולי זה מה שהכי מעניין בסיפור שלו. לא רק ההצלחה, אלא מה שהיא מייצגת.
היא מזכירה שתעשיית הרכב לא נבנית רק במשרדים או בחדרי ישיבות, אלא גם בידיים שמפרקות, מתקנות, ובונות מחדש.